ביקור שנתי אצל אחותי הביא אותנו לבוקר של גלריות בצ’לסי.

איכשהו בתוך סצנת הגלריות הניו יורקית – הנודדת מצד אחד של העיר לצידה השני כל מספר שנים – האזור הספציפי הזה שומר על מעמדו. טיילת ארוכה נבנתה על פסי הרכבת הישנים ובסיומה (איך לא?) קניון חדש וגדול במיוחד.

מאיה ידיד המקסימה מהצ'לסי-גלרי-טור הובילה אותנו בסיור אמנות מיוחד ומחכים – ביקרנו בגלריות מובילות, ושמענו הרבה על ההיסטוריה ועל תולדות המקום.

באחת הגלריות זכינו לחוויה מפתיעה.

צילומי ענק קיבלו את פנינו בכניסה לגלריית metro pictures. העבודות של robert longo עוסקות בנושאים בוערים בסדר היום של כולנו: זכויות אדם, נשים, פליטים, גזענות ועוד. צילומי ענק בשחור לבן שבועטים חזק בבטן הרכה של הצופה.

בסוף התערוכה ציפתה לנו הפתעה: אלו למעשה ציורים. רגע, ציורים???! 

כמה ריאליסטי, מפתיע, מעורר, מדהים, נותרנו פעורות פה. לקחנו את הזמן והתבוננו שוב מהתחלה – ציור, ציור – הפעם במבט שונה, מופתע, ולא פחות מזה: המום.

התערוכה הזו מלווה אותי מאז. אני מנסה להבין ולפענח מה כל כך ריגש אותי שם? מה ניסה האמן להגיד בבחירה הזו? מה גורם לי להמשיך ולחשוב על העבודות?

במקום מסוים אני מרגישה שמחה גדולה. שמחה שבעולם הזה שלנו על כל נגזרותיו וחוויותיו אני עדיין מתרגשת ככה מדברים, שמחה על כך שבין כל החדשות הקשות והמקהות שאנחנו פוגשים יום-יום הלב שלי עדיין פועם ומרגיש. שמחה אמיתית ופשוטה שעושה לי טוב בלב על שניתן עוד להפתיע אותי בגדול עם דברים טובים.

פתאום הבנתי שרוב ההפתעות הן דברים פחות. פחות משמחים, פחות רצויים, פחות מהכל.

מתי הרגשתם לאחרונה מופתעים לטובה? אבל ממש ממש מופתעים? המומים מרוב יופי, אושר, או אהבה?! מתי חשתם מוצפים מחוויה מעוררת?

הציורים של האמן Robert longo הותירו בי רושם גדול ומדויק.

מגיעים לניו יורק? אני ממליצה בחום להצטרף לאחד הסיורים של גלרי טור. ואם פיסית אתם לא שם, אז אל תחמיצו את הסיור הווירטואלי במחשב. זו חוויה מכוננת, תסמכו עלי. לסיור לחיצה כאן .

רוצים לגלות מה חדש בסטודיו?! כל הפרטים בלחיצה כאן