מה לא קראתי על אירועי קורונה?
הכל נכתב, הכל נכון, ועדיין ברגע האמת הכל כל כך חדש ומפתיע.

בשבוע שעבר חגגנו לאלון בר מצווה. זו הייתה חגיגה שונה מכל מה שנהגנו והכרנו עד היום.
הזמנו את המשפחה לבית הכנסת העתיק הכי יפה בארץ – עין קשתות – לתפילה וקריאה בתורה.
העלנו הצגה על אגדת האלון והאלה, והקרנו לחתננו סרטון מצחיק מכל המשפחה.

בשבת אלון עלה שוב לתורה בגינה של סבא וסבתא במניין מצומצם עם חברים והרבה סוכריות.

מה אני אגיד לכם? כל הקלישאות נכונות!
היה מרגש ומשמח, וזה נכון, לפעמים אירוע קטן הוא חזק ועוצמתי יותר מכל מסיבה המונית.

אז מה למדנו בשבוע האחרון?

אי אפשר לתכנן כלום, אבל כלום, עד הרגע האחרון ממש.

צריך לזרום, להחליט מראש שלא מתאכזבים מכלום.

לדבר עם חתן בר המצווה, לדייק ולהבין מה חשוב ומה הכי חשוב.

לא לפחד לבקש מהאורחים להיבדק לקורונה לפני האירוע.

לכבוד האירוע, הכנו – טליה ואני – בלוטי זכוכית לכל אורח.

את הבלוטים ניפחנו אחד אחד, הדבקנו אותם בתוך הספלולים, והרכבנו מחזיקי מפתחות.

תודה לחברים ולמשפחה על העזרה הטכנית והתמיכה הרגשית.
תודה לבורא עולם על שמש שהציצה בדיוק בזמן הנכון.
תודה לאלון, בני האהוב, שזיכה אותי בתפקיד כה חשוב בחייו.

ניפגש בשמחות

תשמרו על עצמכם