"תָּפִיץ טִיפָּה שֶׁל אוֹר הֵיכָן שֶׁעוֹד חָשׁוּךְ

לִפְעָמִים קוֹרִים נִיסִּים בַּמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ

וְהַיָּמִים יְמֵי בַּצּוֹרֶת, יְמֵי דֶּמַע עֲצוּבִים

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אוֹתְךָ אִתָּנוּ, בַּצַּד שֶׁל הַטּוֹבִים."

(נוער חורב)

כבר כמה שנים שמושב נטור ברמת הגולן מוביל פרויקטים ייחודיים לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בקהילה.

בעבר ילד עם צרכים מיוחדים היה לומד במסגרות חינוך שונות מכלל ילדי המושב, מה שהביא – באופן טבעי – לקשר רופף עם ילדים ושכנים אחרים.

צוות צמי"ד (צרכים מיוחדים) בנטור מנסה לשמר את הקשר העדין בין הילדים הרגילים לילדי השילוב, קשר שבאופן טבעי נעשה לא פשוט ככל שהילדים גדלים. ילדים אלו חיים את המפגש עם השונה מהם כחלק מחיי היומיום, הם מכילים צרכים מגוונים בפשטות וברוחב לב, ובוחרים לקחת את האחריות אחד כלפי השני גם ברגעים מורכבים.

הצוות ביקש להעניק מתנה לשלוש השכבות המשלבות –  בהן נוכחים ילדים עם צרכים מיוחדים – אבל לא סתם מתנה, אלא אחת בעלת משמעות. אחרי הרבה מחשבה הוחלט על סדנאות צילום. את הסדנאות העבירו מתנדבות מהמושב, כל אחת מגיעה מתחום שונה, וכולן בוגרות לימודי פוטותרפיה.

זה התחיל בעבודת הכנה מעמיקה שלנו. שאלנו את עצמנו מה היינו רוצות להשיג, מה המטרה של המפגשים ואיך אנחנו רוצות לגשת לילדינו. אחרי כמה מפגשי הכנה והדרכה יצאנו לפגוש את הילדים עצמם.

במשך מספר מפגשים הכרנו תרגילי צילום שונים, השתעשענו בטכניקות שונות, בעריכה של תמונות ובאמצעותן דיברנו על יחסים: שוני ודמיון, אור וצל, בכוחו של היחד ובצורך בלבד. בעזרת הצילום – המאפשר התבוננות פנימית וחיצונית – אימצו הילדים נקודות מבט חדשות על סביבתם הקרובה והמוכרת, חקרו את הצבעוניות והטבע ויצרו שיח קבוצתי חדש.

התוצאות היו מרהיבות ומרגשות. בשבילנו המבוגרים זו הייתה הזדמנות לפגוש את התנהלות הילדים כקבוצה, לראות את העזרה והאחווה שבאות בטבעיות ואת האחריות שלהם כלפי השונה מהם.

כל תמונה בפני עצמה מהווה עולם שלם, והשילוב של כולן יחד יוצר פרספקטיבה מרתקת על העולם שבו אנו חיים. המסגרות – דולבים ששימשו לקטיף פירות ממש פה בדרום הרמה לפני הרבה שנים, עטופים פגעי הזמן וחלודה, שחוקים משמש ומגשם – ראו אנשים רבים ותקופות שונות, ומביאות איתן מבט-על בוגר ואופטימי לתערוכה שנוצרה בידי נוער מלא אמונה ותום.

לפתיחה הזמנו את משתתפי הסדנאות וכן את כל תושבי נטור והסביבה. שולמית – מיוזמי הפרויקט  – פתחה ושיתפה ברעיון, יעל ויעלה בנות כיתה ח' סיפרו על תהליך העבודה, חנה שיתפה אותנו בתחושות של אמא לילד עם צרכים מיוחדים.

בנוסף, הזמנו את מעיין ואפרת מוסקוביץ (ומי שלא מכיר את אפרת, שייכנס עכשיו ומייד לבלוג שלה) השכנות ממושב יונתן לברך את ילדי הפרויקט.

לסיום, שחר – ילד המאובחן על הספקטרום האוטיסטי – שיתף את כולנו בצילומים שלו בתערוכה, בבחירות ובמחשבות.

וכך הוא אמר: "פטל אחד שונה, הוא כמו קבוצה של אנשים שדומים אחד לשני. אבל השונה הוא מיוחד במינו. אני מרגיש ככה כשאני עם אנשים…

אדם פוגש אדם.  הוא לא יודע מה עובר עליו או מה הוא מרגיש או מה הקטע שלו. הצל עצמו מהווה מה שאדם חושב שיש באדם השני. כמו תעלומה."

"העצים זה השכבה שלי ואני.  כל אחד הוא שונה, בצורה שונה, והגודל שונה, אבל ביחד כולנו שמחים ויוצרים חורשה יפה שכיף להיות בה"

בימים שבהם השונות מובילה את השיח במדינה, אנחנו – בקהילת נטור והגולן – רוצים ללמוד מילדינו על המשותף והמחבר שבינינו, ולהדגיש את העוצמה שבעיניים טובות,  רצון אמיתי וחיוכים כנים.

התערוכה מוצבת בחודש הקרוב ברחבת הסטודיו מוזמנים לבקר .
סטודיו מנדרינה – מושב נטור רמת הגולן

מילים טובות לסיום : ליפעת אורנשטיין, רינה אפלבוים, גבי גיל-לוין, הדסי גסנבאור, עדי קרויזר, ענת רוזנסון בן-חור ומיכאל גלעדי על ההדרכה והאוצרות.
לאיל קאופמן, אלון וגבי אפלבוים, לנחום ולאשחר נוה, ליוסי ואגנר ותהילה השכל על העזרה הטכנית.
לצוות צמי"ד ולמרכז קהילתי גולן על התמיכה והליווי.

לשולמית נווה ומאיה ואגנר על הובלת הפרוייקט מטעם צוות צמי"ד במושב נטור.